#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הדין לנהוג קלות ראש כנגד שער המזרח?<br>2. המטיל מים, לאיזה צד יטיל?<br>3. המיסך את רגליו, לאיזה צד?<br>4. באיזה מקום דינים הנ""ל (רבי יוסי בי רבי בון, רבי עקיבא)?<br>5. המטיל מים ביהודה לאיזה צד? באיזה תקופה (רבי יהודה, רבי עקיבא, רבי יוסי)?<br>6. מה הנהגות בית הכסא של התנאים רבי יהושע ורבי עקיבא?"	"1. אסור, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. <br>2. הופך פניו כלפי צפון. <br>3. הופך פניו כלפי דרום.<br>4. רבי יוסי בי רבי בון - מן הצופים ולפנים. רבי עקיבה - בכל מקום בעולם, כשאין שם כותל.<br>5. לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב אלא לצדדין [- צפון ודרום]. ר' יהודה - בשעת המקדש. רבי יוסי - מן הצופים ולפנים. רבי עקיבה - בכל מקום ובלבד במקום שאין בו כותל. [כנ""ל, רק נוסף דעת רבי יהודע שרק בשעת מקדש].<br>6. רבי עקיבה נכנסתי אחר רבי יהושע לראות המעשה -ראה: א. שיושב וצידו כלפי מערב, ב. לא פירע עד שישב, ג. לא ישב עד ששיפשף, ד. לא קינח בימין אלא בשמאל. אף שמעון בן עזאי נכנס אחר רבי עקיבה לראות את המעשה, וראה כנ""ל."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף צד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. במה אסור להכנס להר הבית?<br>2. מנין?	"1. לא יכנס להר הבית: א. במקלו, ב. במנעלו, ג. בפונדתו, ד. באבק שעל רגליו, ה. לא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר, מה נעילה שהוא של כבוד [נהגו לנעול נעלים בפני אנשים חשובים] אתה אומר אסור, רקיקה שהוא של בזיון לא כל שכן.<br>2. כתוב ""שמור רגליך [- מאבק] באשר תלך אל בית האלהים"". רבי יוסי בר יהודה - כתוב ""ויבא עד לפני שער המלך כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק"", לפני ליחה סרוחה כן, על אחת כמה וכמה לפני שער המקום."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף צד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. איך היו אומרים כל חותמי ברכות שבמקדש? <br>2. מה היו עונים במקדש?	"1. היו אומרים - מן העולם. משקלקלו המינין ואמרו אין עולם אלא אחד - התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם.<br>2. תני - לא היו עונין אמן בבית המקדש, אלא אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. שכתוב ""קומו וברכו את ה'"" [וזה היה בעניית אמן], וכך היה בכל הברכות, שכתוב ""ומרומם על כל ברכה ותהילה""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף צד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. איך יהא אדם שואל את שלום חבירו?<br>2. אלו דברים גזרו בית דין של מטה והסכים בית דין של מעלה עמהן?<br>3. מה הכוונה בפסוק במעשר ""עד בלי די"" (בשם רבי יוחנן, בשם רב)?<br>4. ""אל תבוז כי זקנה אמך"" (יוסי בר בון, רבי זעירא)?<br>5. איך לומדים את הפסוק ""עת לעשות לה' הפרו תורתך""?<br>6. מה אמרו על העושה תורתו עתים?"	"1. התקינו שישאל בשם ה', שנאמר ""והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם"", ואומר ""ה' עמך גבור החיל"", ואומר ""אל תבוז כי זקנה אמך"", ואומר ""עת לעשות לה' הפרו תורתך"".<br>2. ר' יהושע דרומיא [ג' ראשונים] - א. חרמה של יריחו - שכתוב, ""חטא ישראל"" אע""פ שיהושע גזר, שהסכימו בית דין של מעלה עמהן. ב. מגילת אסתר - כתוב ""קיימו וקבלו"", ואמר רב - שכתוב ""וקבל"" בלא ""ו"", שהסכימו למעלה. ג. שאילת שלום בשם - ככתוב ""והנה בועז בא מבית לחם"", והסכימו בית דין של מעלה שכתוב ""וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל"". ד. רבי אבון בשם רבי יהושע בן לוי - אף המעשרות [שיביאו לכהנים ולא ללויים], שנאמר ""הביאו את כל המעשר"".<br>3. רבי יוסי בר שמעון בר בא בשם ר' יוחנן - דבר שאי אפשר לו לומר דיי [גשמים, שאין בו למותרות בעניני המקבלים] הוא ברכה. ר' ברכיה ור' חלבו ורב אבא בר עילאי בשם רב - עד שיבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכות דיינו ברכות. <br>4. יוסי בר בון - אם נתיישנו דברי תורה בפיך אל תבוזה עליהן, ככתוב ""אל תבוז כי זקנה אמך"". ר' זעירא - אם נזדקנה אומתך עמוד וגדרה, כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים, ככתוב ""ועלה האיש מעירו וגו'. <br>5. ת""ק - כנ""ל. רבי נתן - הפרו תורתך עת לעשות לה'.<br>6. רבי חלקיה בשם רבי סימון -  הרי זה מיפר ברית, ככתוב ""הפרו תורתך עת [לעשות] לה'""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף צד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה יעשה אם רואה את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד?<br>2. האם ילמד אדם לתלמידים?<br>3. מתי צריך להגות בתורה?<br>4. האם פיטטיא [- דברים בטלים] טובים?<br>5. האם שקר טוב?<br>6. מה קורה למי שעוזב את התורה יום אחד? למה הדבר דומה?	"1. רבי שמעון בן יוחאי - עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם, ככתוב ""הפרו תורתך עת לעשות לה'"". <br>2. הלל הזקן - א. בשעה דמכנשין [בדור שאין חכמי הדור מרביצין את התורה] - בדר [אתה תפזר אותה להתלמידים]. ובשעה דמבדרין [שהם מרבים תורה] - כנוש [ואל תטול שררה]. ב. אם ראית את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה - בדר. ואם לאו - כנוש. <br>3. רבי אלעזר - מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום. <br>5. רבי יונה בשם רבי יוסי בן גזירה - כל פיטטיא בישין, ופיטטיא דאורייתא טבין [שכל זמן שהוא הוגה בהם מוצא בהם טעם]. <br>6. כל כדבייא [- שקר] בישין, כדבייא דאורייתא - טבין [שבתורה יכול הוא לכזב ולומר לא שניתי מסכת זו או פרק זה]. <br>7. רבי שמעון בן לקיש במגילת חסידים מצאו - יום תעזביני ימים אעזבך, דומה, א. לשנים שיצאו אחד מטבריא ואחד מציפורין ופגעו זה בזה במקום אחד, לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה מיל נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין. ב. אשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש, כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה היתה יושבת וממתנת לו, כיון שהפליג דעתו ממנה היא היתה הולכת ונישאת לאחר."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף צד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. כמה ברכות מברך אדם בכל יום?<br>2. איזה מצות מקיפים אותנו?<br>3. מה אמר דוד כשנכנס למרחץ?<br>4. מה גורמים ת""ח בעולם?"	"1. תני בשם רבי מאיר - אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות [- ברכות] בכל יום, קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה, אוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, מתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. <br>2. היה רבי מאיר אומר - אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו, תפילין בראשו, תפילין בזרועו, מזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו, מקיפין אותו. הוא שדוד אמר ""שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך"", וכן כתוב ""חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם"". <br>3. נכנס למרחץ ראה את עצמו ערום אמר אוי לי שאני ערום מן המצות כיון שהביט במילה שלו התחיל לקלס להקב""ה, ""למנצח על השמינית מזמור לדוד"".<br>4. רבי אלעזר בשם רבי חנינא - תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, ככתוב ""וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך"".<br>""הדרן עלך מסכת ברכות מסדר ירושלמי""!!!"	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף צד		
